ולית ר' לעזר פליג וכו'. והא דלא פשיט ממתני' דתנן רא"א הואיל והותרו וכו' דוקא הואיל והותרו הא לאו הכי אינן מעידות זו את זו כבר שניא לה בבבלי ר"א לדבריהם דרבנן קאמר ע"ש. ומדברי תו' והמהרש"א דף קיט ע"ב בד"ה מ"ט דר"א וכו' נראה שנעלם מהם דברי הירושלמי בסוגיין. גם דבריהם אינן מבוררין לי דמ"ש תוס' ואי ר"א איירי לבתר דאינסיבא צרה מ"מ ליפלגי גבי האי דמת בעלי ואח"כ מת חמי תינשא וחמותה אסורה ור"א מתיר כיון שנשאה הכלה ע"כ. משמע מדבריהם הא דתנן תנשא היינו אפי' בשכבר ניסת אפ"ה אחותה אסורה דאל"כ לוקמי מתני' בשלא ניסת וכה"ג תירץ המהרש"א לכך לא קשיא להו מרישא דאיכא לאוקמי באינסבא לישראל. וכיון שכבר ניסת איירי קשיא אפי' לרבנן נמי נתיר לחמות' דהשתא לא תיתי תצטער וצ"ל דגזרי' קודם נישואין אטו אחר נישואין וכמ"ש תוס' דף קי"ז ע"ב בד"ה לאו וכו' ע"ש. לפ"ז אי הוה פליג ר"א בכלה וחמותה ה"א דוקא בחמותה פליג ר"א ולא גזר אבל בצרות מודה דאף לאחר שניסת צרתה אסורה דמקלקלא נפשה לאסור הצרה כיון דהוה לה צער דגופיה. גם מ"ש המהרש"א רישא איכא לאוקמי באינסבא לישראל וכו' הא בברייתא דמייתי בבבלי דף ק"ך דפליג בה ר"א סתמא תניא תנשא ותטול כתובה וצרתה אסורה מסקינן התם דבניסת לכהן נמי איירי. גם בסוגיין מוקי לה באינסיבא לכהן וצ"ע:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 16 · הלכה 2 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
חשודה היא לעשות וכו'. בבבלי דף ק"ך ע"א מסיק הב"ע דאינסיב לכהן. ונראה דסובר הבבלי כיון דקאכלה בתרומה ודאי כולי האי לא מקלקלא נפשה. והירו' סובר אפשר דאינסיב' לכהן ולא קאכלה בתרומה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 57d9658bbd9e2d41b0e76023289eb34b3df4c3926d0dbaeae135f5b6138201ab