ועלתה יבמתו השערה. בבבלי סנהדרין פ' ז"ב יליף לה מדכתיב זקני עירו ולא זקני עירה ולא יליף לה מועלתה יבמתו דמוקדם בקרא אפשר לומר דסובר מועלתה לחוד ליכא למילף דודאי אף היא תובעת אלא סופו שיהיה גם היא נתבעת שגם הוא חייב בקיום המצוה. אלא ר' לעזר מיבמתו יתירא יליף ובבבלי מצריך יבמתו לחייבי לאוין שחולצין ולא מייבמין כמ"ש בתוס' בסמוך:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 12 · הלכה 6 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 57d9658bbd9e2d41b0e76023289eb34b3df4c3926d0dbaeae135f5b6138201ab