ובכורו יהא רועה וכו'. עיי' פירושי בקונט' וכ"פ רש"י. משמע לעולם הוא רועה עד שיפול בו מום ותימא הא חייב להקריב בכור תוך שנתו כדכתיב תאכלנו שנה בשנה. ואל תשיבני מכל הני דתנן בבכורות פ"ב ירעו עד שיסתאבו דהתם איירי בספק בכור ואי אפשר להקריבו שמא מביא חולין לעזרה אבל הכא דודאי בכור הוא וכי בשביל הנאתן יעברו על מצות ל"ת. ולא ראיתי להרמב"ם שהעתיק דין זה וצ"ע:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 11 · הלכה 6 · Segment 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 57d9658bbd9e2d41b0e76023289eb34b3df4c3926d0dbaeae135f5b6138201ab