שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 9 · הלכה 1 · Segment 3

והתני לא יקחו לא יקחו וכו'. כ' הרמב"ם פי"ז מהא"ב הלכה ה וכל מקום שהוא לוקה היא לוקה שאין הפרש בין אשה לאיש לעונשין וכו' ע"כ משמע מדבריו דיליף ליה מדכתיב איש או אשה אשר יעשו מכל חטאת האדם וכו'. וקשה הא מפורש בסוגיין כאן ובבבלי דמלא יקחו ילפינן. אבל מאיש או אשה ליכא למילף לאו שאינו שוה בכל. וגדולה מזו קשה אמ"ש הרמב"ם פי"ט מהא"ב הלכה י"א אבל הכהנות מותרות לחלל לגר ולמשוחרר שלא הוזהרו כשרות להנשא לפסולין שנאמר בני אהרן ולא בנות אהרן ע"כ. ובסוגיין בבבלי דף פה ע"א מבואר דלא קאי מיעוטא דבני אהרן ולא בנות אהרן רק אטומאה ולא על שאר דברים הנזכרים בפרשה. וקשה הא בבבלי בקידושין דף לה ע"ב מסיק דבני אהרן אכולא ענינא דפרשה כתיב וקשיין הנך תרי סוגיות אהדדי. והרא"ש כ' בקידושין חוץ מבל תקיף ובל תשחית וכו' ומדמשני קרא בדבוריה וכו' דרשינן כל שישנו בהקפה ישנו בהשחתה וכו' ע"ש. וקשה הא בסוגיות דקידושין שם משמע דפטורין מבל תשחית דבני אהרן אכולא ענינא קאי והדר ביה מהא דמשני הש"ס מדשני קרא בדבוריה ע"ש. ולפמ"ש ניחא שהרא"ש סמוך אסוגיין דלית לה דבני אהרן אכולא ענינא קאי. אך אחרי העיון נראה דלא פליגי סוגיות אהדדי. דבקידושין מסיק אי לאו גז"ש ה"א לה יטמא הפסיק הענין ולא קאי בני אהרן אלא אטומאה לחוד ע"ש לפ"ז אין סברא לומר דבני אהרן קאי למעט כשרות שלא הוזהרו להנשא לפסולות וכן בהיפך דהא איכא הפסק בינתיים קדושים יהיו וכו' כי את לחם אלהיהם הם מקריבים והיו קדש והא ודאי בזכרים איירי ולא בנקבות שאסורות בעבודה נמצא שתי הסוגיות קיימות. אך דברי הרמב"ם קשיין טובא וצ"ע ועמ"ש בקידושין פ"א ה"ח בתו' בד"ה את: