ולא עקירת הגוף הוא. וקשה וכי הורו ב"ד שמותר לבא על אשת איש אלא שהב"ד הורו דסומכין על עד אחד דהא מדאורייתא אין עד אחד מהימן אלא חכמים תקנו דהכא עד אחד נאמן משום דדייקא ומינסבא כדאמרי' בבבלי ריש פרקין וכ"מ שם דף צב וי"ל הירושלמי סובר דהכא עד אחד מדאוריית' מהימן וכדס"ד דבבלי בריש פרקין אך קשה א"כ ודאי לאו הוראה היא דהא אעד סמוך וצ"ע:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 10 · הלכה 2 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ויהא כן בקלקול. וקשה הא אר"י דאף ברישא בניסת ברשות חייבת וכ"ש בקלקלה וי"ל ודאי ר"י פליג אמתני' וסובר דבטעות ב"ד חייב קרבן אבל תנא דמתני' סובר דאף בטעות ב"ד פטור מקרבן וקשיא ליה רישא וסיפא אהדדי. וכ"מ בבבלי דף צ"ב דר"י פליג אמתני' הקלקול דומה וכו'. כ' הגליון כלומר כשהורו ב"ד מותר לאכול חלב ועשה יחיד על פיהם חייב קרבן כמו כן דבר זה הא דשרו רבנן להנשא משום דאיהי גופא דייקא ומינסבא משא"כ בזנות ע"כ. ותימא מי איכא למ"ד דהעושה ע"פ הוראת ב"ד דחייב. גם אין הנדון דומה לראיה דגבי חלב ודם בהיתירא עשה ע"פ הוראת ב"ד משא"כ כאן. וגי' הרשב"א הקלקול דומה לאכילת חלב ודם בשהורו היתר לאכול חלב ודם ואכל חלב. ואין לי לפרשה לכן נ"ל גירס' בקונט' עיקר דדמיא לגירסת הרשב"א אלא שנדפס שם ברשב"א בטעות:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 57d9658bbd9e2d41b0e76023289eb34b3df4c3926d0dbaeae135f5b6138201ab