שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 10 · הלכה 1 · Segment 10

כמ"ד אין נותנין מעשר לכהונה. בבבלי דף צא גרסי' בת כהן מן התרומה אפי' בתרומה דרבנן ופירש"י דאלו בתרומה דאורייתא לא איצטר' למיתני דכיון דקנסו' אמעשר כ"ש אתרומה. וא"ת דלמא לעולם בתרומה דאורייתא וסתם לן תנא דמתני' כמ"ד אין נותנין מעשר לכהונה ודיוקא קמ"ל בת כהן נפסלה מחרומה אבל ממעשר אינה נפסלת דבלא"ה אינה אוכלת במעשר וי"ל דניחא לש"ס לאוקמי מתני' ככ"ע וא"ת נימא דקמ"ל דכהנת אוכלת במעשר דדוקא לוי' קנסו במעשר אבל כהנת די לן בקנסה בתרומה ועדיין מותרת במעשר וכן קשיא גם אסוגיין וי"ל ודאי טפי מסתבר לאסור כהנת במעשר מלוי' דכהנת משנבעלה בעילת זנות ה"ל זרה ואפי' קדושת לויה פקעא מינה וגריעה מלוי' וכ"מ פ' יש בכור דף מז ע"ש ובבבלי ובמכלתין דף סח ועי"ל בתרומה דאורייתא אינה נפסלת מטעם קנס אלא משנבעלה לפסול לה פסולה בין לכהונה בין לתרומה ועי' בחי' הרשב"א:

הבן חייב לפדות את עצמו. כתבו תוס' בכורות דף מז ע"ב בד"ה הבן וכו' דהא לא זכה האב בפדיונו אלא דהבן חייב לפדות את עצמו אע"ג דליכא חיובא על האב וכו' בפ"ק דקידושין גמרינן ממצות הבן על האב דדרשי' תפדה תפדה אשה שאין אחרים מצווי' לפדותה אינה מצווה לפדות עצמה וה"נ האי בן שאין אחרים מצווין לפדותו לא יהא חייב לפדות עצמו וי"ל דלא דמי האי בן לאשה דלא שייך בה שום פדיון כלל אבל הכא אם היה לו אב ישראל היה חייב לפדותו עכ"ל. ודבריהם תמוהים לענ"ד הא ודאי לא דמיא כלל דהכא אף האב חייב לפדותו אלא שנוטל הפדיון לעצמו וכן מפורש בדברי רש"י והרא"ש וז"ל זכה האב בפדיונו והוה כאלו הפריש האב ה' סלעים ופדה בהן את בנו ועכבם לעצמן כן הבן יפריש ה' סלעים ויפדה את עצמו ולא יתנם לכהן אבל האשה לא שייך בה שום פדיון כלל. מיהו לל"ב שפירשתי בקונט' משמע שאין האב פודה אותו כלל. אך ל"ק נראה עיקר ועוד שאין כונת המקשה אלא אם ידוע לן בבירור שלא פדאו האב מ"מ א"צ ליתן כלום לכהן אלא מפריש ה' סלעים ומעכבם לעצמן אבל מ"מ צריך להפרישן כדי לפדות את עצמו וצ"ע:

חזקה שפדאו אביו. עיי' פי' בקונט'. וקשה מנ"ל דפליג רב הושעיא אריב"ל הא ר"ה איירי בגרושה בישראלית שניסת לכהן שמעולם לא היתה ראויה לתרומה לפיכך אין דינה כלויי' וריב"ל איירי בכהנת שאכלה מעיקרא בתרומה ואח"כ זינתה דנעשית חללה לא מיפסלא אלא מתרומה אבל אוכלת במעשר. ונראה דגרושה לאו דוקא אלא בכל בן חללה אמר רב הושעיה לשמעתתיה והיינו אפי' בן כהנת שזינתה וכ"מ בפ' יש בכור ע"ש: