רבי יודה בעי מעתה וכו'. עיי' פי' בקונט'. וקשה כשיש בו כזית בכדי אכילת פרס ה"ל כאלו עכשיו נמי ודאי הוא ולא דמי כלל להתראת ספק לכך נ"ל להגיה מעתה נבלה שביטלה בטרפה מאחר שודאי היה לו וכו' וה"פ אם נתערבו זה בזה ואכלן ה"ל התראת ספק וכן מפורש בבבלי בזבחים פ' התערובות דף עח ארשב"ל הפיגול והנותר והטמא שבללן זה בזה ואכלן פטור אי אפשר שלא ירבה מין על חבירו ש"מ תלת וכו' וש"מ התראת ספק לאו שמה התראה וע"ש ברש"י ותו'. ור' יודה סובר בפשיטות דחייב עלייהו. ולפ"ז אתי שפיר תירוץ הש"ס:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 11 · הלכה 7 · Segment 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אביו ודאי לא הספק וכו'. כ"ה בת"כ פ' קדושים וא"ת הא אפיקתי' אביו ולא אבי אביו וי"ל חדא מאביו ואמו דהכאה קדריש ואידך מאביו ואמו דקללה קדריש וקסבר מקשינן הכאה לקללה. ובבבלי מפיק ליה מהיקישא ע"ש:
הדרן עלך פרק נושאין
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 57d9658bbd9e2d41b0e76023289eb34b3df4c3926d0dbaeae135f5b6138201ab