לא אשת שני מתים. בבבלי פריך ואי זיקת שני יבמין דאורייתא חליצה נמי לא תיבעי אלא מדרבנן וגזרה שמא יאמרו ב' יבמות הבאות מבית אחד מתייבמות. מיהו לסוגיין לק"מ דודאי הכא לא הוי אשת שני מתים ממש אלא גזרה אטו אשת שני מתים הלכך בעיא חליצה. אך לשיטת הבבלי קשיא לי מאי פריך חליצה נמי לא תיבעי אמאי כי היכי דמרבינן מיבמתו חייבי עשה לחליצה כמ"ש תו' דף כ' ע"ב בד"ה גזרה וכו' אף זו כיוצא בה וי"ל כיון דאימעיט בפ' יבמין ה"ל כאשת אח שיש לו בנים כדאמרי' באשת אחיו שלא היה בעולמו:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 3 · הלכה 10 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אר"ל דר"מ היא וכו'. וקשה לעיל פ"ק דף ג' ע"א מוקמי' מתני' דתנן וכולן אם מתו או מיאנו וכו' דלא כר"מ וקשיא סתמא אסתמא וי"ל בלא"ה נמי קשיא סתמא דהכא אסתמא דפרק האשה רבה כדמסיק בסמוך ומוקמי' להו אליבא דתנאי א"כ אף מתני' דפ"ק אתיא כרבנן דר"ש:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 57d9658bbd9e2d41b0e76023289eb34b3df4c3926d0dbaeae135f5b6138201ab