שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 2 · הלכה 6 · Segment 3

יש להן יחסין. כ' בי"מ ונפקא מיניה לעמוני ומואבי שבא על נכרית שמותרת לבא בקהל וילדה בן לרשב"ל הבן הולך אחר האם ולר"י אחר האב ע"כ. וקשה דגרסי' בבבלי בקידושין ס"פ האומר א"ר יוחנן באומות הלך אחר הזכר נחגיירו הלך אחר הפגום מאי הלך אחר הזכר דתני' מנין לאחד מן האומות שבא על הכנענית והוליד בן שאתה רשאי לקנותו בעבד ת"ל מהם תקנו יכול אף כנעני שבא על שפחה והוליד בן שאתה רשאי לקנותו ת"ל אשר הולידו וכו'. ולפי פירושו קשיא לרשב"ל מהך ברייתא. מיהו בבבלי בגיטין דף ל"ז ע"ב משמע דרשב"ל פליג אהך ברייתא דמוקי לקרא מהם תקנו לדרשא אחרינא. אך פירושי שבקונטרס נראה עיקר וכ"מ בבבלי במכילתין פ' הבא על יבמתו ע"ש:

והא כתיב בעת ההיא וכו'. כ' בי"מ לא מייתי מכמה קראי דקרי בנים לבני עכו"ם ובני חם כוש בלק בן צפור וכאלה רבים דהיכא דבעי לאודועי מי הם צ"ל בהו בן אבל הכא הוי סגי במרודך בלאדן מלך בבל מה צ"ל תו בן בלאדן דהיינו זקנו אלא לייחסו ע"כ. נראה דסובר דשמו הי' מרודך לחוד ושם אביו ואבי אביו בלאדן והראשון שם אביו והשני שם אבי אביו ובבבלי פ' הבע"י לא משמע כן דגרסי' שם שאני התם דיחסינהו בשמייהו ובשמא דאבוהון והכא לא מפרש ואבע"א יחסינהו בדוכתא אחריתא באבוהון ובאבא דאבוהון בן הדד בן טברימון בן חזיון מלך ארם ופירש"י שאני התם וכו' שהזכיר שמו ושמו של אביו בלאדן בן בלאדן. הרי מפורש בגמ' וברש"י שלא נזכר שם אבי אביו דאל"כ למה ליה לאתויי קרא דבן הדד. ול"נ דלא מייתי מקראי אחרינא די"ל לסימנא בעלמא נקטי' אבל כאן קשה הא כבר נתן סימן מלך בבל ומלך ארם ומבלק בן צפור אין ראיה שלא היה מלך למואב אלא בעת ההיא ועוד בן צפור לדרשא כמ"ש בזוהר פ' בלק:

ע"י שכיבד לזקנו. כ' בי"מ לא ידעתי היכא רמיזא ועוד מ"ט שייחסנו הכתוב בשביל זה וקרוב אצלי שכיבד לקונו גרסי' והיינו מ"ש בספרים שלמא רבא לאלקא רבא כדאיתא פ' חלק ע"כ. וקשה אדרבא הלא הוא כתב ליחזקיהו קודם שהזכיר שם הקב"ה כמפורש בחלק. ומה שפירשתי בקונטרס עיקר:

וכי בן המדתא הוא. כ' בי"מ קשה אמאי לא ע"כ ולא ידעתי מאי קשיא ליה מסתמא היה ידוע לחכמים ששם אביו לא היה המדתא אלא ייחסו על שם אדם רשע כמותו: