רוצה לאכול חמץ וכו'. בבבלי במכלתין שם גרסי' רצה חמץ אוכלה והאמר ריש לקיש לא תאפה חמץ חלקם אפילו חלקם לא תאפה חמץ אלא רצה מצה אוכלה רצה חלוט אוכלה. ונ"ל דר' חונא לית ליה הא דר"ל. והא דתנן במנחות פ"ה כל המנחות נילושות בפושרין ומשמרן שלא יחמיצו ואם החמיצו שיריה עובר בלא תעשה שנאמר כל המנחה אשר תקריבו לה' לא תעשה חמץ. מפרש לה ר"ח דשירים ילפי מדכתיב מצות תאכל. ואע"ג דממצות תאכל ליכא למשמע אלא איסור עשה דלאו הבא מכלל עשה עשה י"ל כיון דאשמועינן קרא דמצות תאכל דהושוו שירי' למנחה דבעינן מצות מוקמי קרא כל המנחה וכו' אף על השיריי' ללא תעשה. ועיין בתו' בביצה דף י"ב. וכוותי' דר"ח מסתבר דלריש לקיש קשיא לישנא דמתני' דתנן ואם החמיצו שיריה עובר בלא תעשה שנאמר כל המנחה ולר"ל קרא דלא תאפה ה"ל לתנא למייתי וצ"ע:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 57d9658bbd9e2d41b0e76023289eb34b3df4c3926d0dbaeae135f5b6138201ab