שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 4 · הלכה 3 · Segment 3

תני ר' הושעיה וכו'. בבבלי כתובות דף פ' גרסי' איבעיא להו שומרת יבם שמתה מי קוברה וכו' ופשיט מהא דר"ה ופריך רבא ולימא אח אני יורש אשתו אין אני קובר וכו' ע"ש. ודחקו תוס' והמפרשים בפי' הסוגיא. ונ"ל דאיבעיא דהתם למ"ד לב"ה דיחלוקו בנכסי צ"ב דהלכתא כוותיה וקאמר קיי"ל קבורתה תחת כתובתה ונדוניתה מי קוברה יורשי הבעל דקא ירתי כתובתה נוסף על חצי נדונית' דהיינו נכסי צ"ב א"ד יורשי האב דקא ירתי נכסי מלוג נוסף על חצי נדוניתה. ופשיט מדר"ה דתני יורשי כתובתה דהיינו יורשי הבעל חייבין בקבורתה ופריך רבא ולימא אח אני יורש אשתו אין אני קובר והבין אביי דסובר רבא דמיבעיא לן למ"ד נכסי צ"ב בחזקת יורשי האשה וקשיא ליה כיון שאינו יורש כלום מנדוניתה אינו חייב בקבורתה לכך השיב לו דאיבעיא לן למ"ד יחלוקו ובאין עליו משני צדדים או שיחזיר חצי נדוניתה או שיקברנה ואין ליורשי האב ליתן חלקם שהרי אף כשאין לה נדוני' חייב הבעל לקברה תחת כתובתה לבד כ"ש עכשיו שיש לו ג"כ חצי נדוניתה וא"ל רבא הכי קאמינא שהוא יבא עליהם משני צדדים או שיתנו לו כל נכסי צ"ב או שיתנו חלקם ואי משום כתובה מנה ומאתים לא ניתנה כתובה לגבות מחיים וזהו שירש מאחיו לעמוד במקומו כאלו הוא חי ולא ירש ממנה יותר מיורשי האב ומשני יבם כאחר דמי ומן הדין היה ראוי שתטול מנה ומאתים שלה וה"ל יורש כתובתה וחייב בקבורתה כדאמרי' לעיל. ופריך והא בעינא לכשתנשאי וכו' פי' כיון דלא נישאת לאחר שהרי אגידא ביבם וה"ל כארוסה א"כ קשיא קושית רבא שגם יורשי האב יתנו מחצה ומשני יבם נמי כאחר דמי וא"ת מ"ד בחזקת יורשי האשה תיקשי ליה הא דר"ה ומתני' דפ' אלמנה ניזונית מנכסי היתומים וכו' יורשיה יורשי כתובתה חייבין בקבורתה אמאי הא יורשי האב יורשין כל נדוניתה וי"ל דסובר כמ"ד ארוסה שמתה ארוס חייב בקבורתה דכתובתה לחוד תחת קבורתה ולא נדוניתא והרבה אמוראי' דסברו הכי כמפורש בבבלי כתובות דף נג. ודברים ברורים הן ובזה יתיישבו כל הקושיות שהקשו תוס' והמפרשים בסוגיא זו ע"ש: