שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 12 · הלכה 2 · Segment 4

הלכה כר"י לענין שבת. בבבלי פ' אלו קשרים דף קיב גרסי' א"ר יוחנן כמחלוקת לענין טומאה כך מחלוקת לענין שבת אבל לא לחליצה והוינן ר"י אליבא דמאן אי אליבא דרבנן לענין טומאה ולענין שבת מנא אבל לחליצה לא הוי מנא והתנן חלצה של שמאל בימין חליצתה כשירה ואלא אליבא דר' יהודה וכו' אבל לא לחליצה דמנא הוא אימר דאמרינן חלצה של שמאל בימין כשרה היכא דלמלתיה מנא הוא הכא למלתיה לאו מנא הוא דאר"י נפסקה החיצונה טהור אלמא לאו מנא הוא ע"ש. וקשה דלמא לעולם כרבנן והא דתנן חליצתה כשרה היינו דיעבד ור' יוחנן דקאמר אבל לא לחליצה מודו רבנן לר' יהודה לכתחלה לא ובבבלי בפרקין דף קג מפורש דשל שמאל בימין דיעבד דוקא כשר ואפשר לומר מכדי סתמא דש"ס דשבת למאן אזלי לר"י ור"י סובר הא דתנן במשנתינו חליצת' כשרה לשון דיעבד לאו דוקא אלא איידי דסנדל שאינו שלו נקטי'. תדע דהא לעיל בסוגיין א"ר הילא בשם ר' יוחנן אפי' סנדל כולו של עץ כשר והא אפי' לכתחלה מותר דהא מייתי סייעתא לר"י ברייתא דתניא בה סנדל של קש האשה חולצת בו והיינו אפי' לכתחלה וכן כתב הרשב"א בחי' שבת פ' במה אשה דף סו ע"ב בד"ה מאן הודו וכו' בשם תוס' הא דתנן סנדל של עץ חליצתה כשרה ה"ה לכתחלה ואיידי דבעי למיתני סיפא באנפיליא של בגד חליצתה פסולה ואפי' דיעבד תנא רישא חליצתה כשרה ע"כ ויש כאן חסרון הניכר וצ"ל ואיידי דבעי למתני שיפא חלצה בלילה חליצתה כשרה דוקא דיעבד תנא רישא חליצתה כשרה כדאמרי' התם ביבמות דף ק"ב לענין מנעל דנקט חליצתה כשרה איידי דבעי למתני סיפא אנפיליא של בגד חליצתה פסולה. ולא ידעתי למה להו לתו' לומר איידי דסיפא לימרו איידי דאחריני דתנא עמהן כגון סנדל שאינו שלו ושל שמאל בימין דקא"ר יוסף מפורש דדיעבד דוקא. גם דוחק לומר דכלל התנא בחד בבא הנך דחליצתן כשרה לכתחלה והנך דאינן כשרים אלא דיעבד וצ"ע ועמש"ל הלכה א בד"ה בסנדל וכו'. שמעינן מיהת דסבירא ליה לר' יוחנן חליצתה כשרה דסנדל של עץ לכתחלה הוא ה"ה לשל שמאל בימין דהא בחדא בבא תני להו חלצה בסנדל שאינו שלו או בסנדל של עץ או בשל שמאל בימין חליצתו כשרה. אך קשה מאי קשיא ליה ממתני' חלצה בשל שמאל בימין כשרה דראוי להלך בו שהרי הרצועות מחוברין בו ואפשר להדקו אבל נפסקה החיצונה אע"ג דראוי למנעל אחר התיקון כדמשמע מפירש"י שם מ"מ קודם התיקון לאו מנעל הוא לענין חליצה והיינו דקאר"י אבל לא לחליצה. ותירוץ תוס' שם בד"ה אימור וכו' לא שייך הכא. לכך נ"ל לרבנן אפי' בלא תיקון יכול לילך בו כיון שנשארה אחת מהרצועות יכול לכרכה על המנעל ולענבה ברצועה זו עצמה אע"פ שאינו יכול לקשרה כיון שאין שם אלא רצועה אחת ור' יהודה סובר דמחכו עלה ולא הוה מנא והיינו דפריך לרבנן ממתני' חלצה של שמאל בימין דלרבנן כיון דאיכא להפכה ולא מחכו עליה שפיר חולצין בו וניחא נמי קושית תוס' בד"ה אימור וכו' דלרבנן אפי' למלתיה דהיינו לשמאל מנא הוא שיכול לילך בו. ועיין היטב: