שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 12 · הלכה 1 · Segment 4

תמן האזרח פרט לגרים. בת"כ פ' מועדות תניא אזרח זה אזרח האזרח להוציא את הנשים כל האזרח לרבות את הקטנים בישראל לרבות גרים ועבדים משוחררים. וכ' בק"א בישראל לרבות את הגרים ל"ג לה דה"א דהאזרח לרבות את הגרים ואמרו בישראל אינו אלא לרבות את העבדים שהם בהם ועמהם אבל אינן מהם ע"כ. והדבר קשה להגיה הספרים וע"ק אחר כל מליצתו לא מצאתי שמחלק בשום מקום בין גרים ועבדים משוחררים דשניהם גרים גמורים הם ובכמה מקומות בש"ס אמרו אין לי אלא בני ישראל גרים ועבדים משוחררים מנין משמע מפורש דשניהם שוין ומחד ריבויא נפקי. וגירס' הילקוט שמביא הט"ז בי"ד ריש סי' א' ע"ש נוסחא מוטעת היא כמ"ש הש"ך שם בנק"ה ע"ש והדבר ברור כל מקום שמפורש בקרא הגר עבדים משוחררים בכלל וע"ק אחרי דאיצטרך ה"א דהאזרח לרבויי גרים איך אפיקתי' הת"כ לאסמכתא להוציא הנשים. וע"ק הא מפורש בקרא בכמה מקומות האזרח והגר ש"מ דגר לאו בכלל אזרח הוא איך נאמר דה"א דהאזרח לרבויי גרים אתי אדרבא משמע טפי המיוחדים והמיוחסים שבאזרחים. ונ"ל דה"פ אזרח זה אזרח ומשמע בין איש בין אשה מישראל אבל לא הגרים וה"א דהאזרח דמשמע מיוחדים שבאזרחים ממעטינן מינה נשים. והשתא דאמרי' דמיעוטא דנשים הלכתא היא כמפורש בבבלי סוכה דף כח פריך הש"ס התם קרא למה לי היינו כולא קרא דאזרח למה לי ומשני לרבות את הגרים סד"א האזרח בישראל אמר רחמנא ולא את הגרים קמ"ל ר"ל אי לא כתיב אזרח הייתי אומר בישראל למעט גרים אבל השתא דכתיב אזרח ה"ל מיעוט אחר מיעוט ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות. וזו היא כוונת הת"ק דקאמר בישראל לרבות גרים ועבדים משוחררים וא"ת תרי מיעוטי למה לי י"ל קושיא זו קשיא אכלל המדה הזאת וכבר עמדו עליה רבותינו בעלי תוס' ז"ל. והדברים ברורים ופי' זה כולו מחמדים. ואף שמדברי רש"י שם בסוכה אין נראה כן מ"מ יש לכוין דבריו למ"ש ולענ"ד הוא נכון: