זרע בגו מוסין משכו בכמה. פי' הא דקתני במתני' וא' באמצע מבעיא ליה משך של האחד בכמה אם צריך שיזרע כל ששה או לא:
קריאה במקור
ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי כלאים · פרק 3 · הלכה 1 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ופשיט מן מה כו':
הדא אמרת אפי' (פרח) פרח מכאן. פי' פחות מכאן דהיינו שאינו צריך לזרוע כל הששה:
ואח"כ מיבעי עד היכן. פי' כמה השיעור שלא יפחות מהן:
ופשיט מהא דקתני גוממיות שהן עמוקין טפח ורחבן טפח זורעין כו' הדה אמרה שעד טפח. מותר לפחות דהוי דבר חשוב אבל טפי לא:
בנוטים לחורבה שנו. פי' הא דקתני במתני' דאם היה גבול גבוה טפח שזורעין לתוכה י"ג זרעונין היינו דוקא בנוטים לחורבה אבל בין הערוגות הערוגות חובשן אפי' הגבול גבוה טפח ופליג אמאי דאמר לעיל דאין הערוגות חובשין:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 2ce5bd96b20dfe39dfe8d7fd7c221d7e955ceac98e72a4d458170eed14810535