מה אם ששה שלוקין עליו דבר תורה. פי' בשום מקום דהיינו גבי תבואה כדאמרי' לעיל באיסור בית רובע ללקות ו' על ו' וא"כ הוי ודאי יותר עירוב:
קריאה במקור
ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי כלאים · פרק 3 · הלכה 1 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ואת אמרת מותר. פי' לזרוע בתוכו חמשה מינין:
כאן כו':
מהו להקריח בתחלה ששה להיות מיצר והולך. פי' ולזרוע אחד מכאן וא' מכאן דממישר ליכא למילף דהתם שורה והכא מרובע וקל הוא בשורה מבמרובע:
ופשיט ליה ממתני' מה בשעה שעבודה פוגעת בעבודה. דהיינו כי מתני' שזורע בד' רוחות משהויין ולכל משהו צריך עבודה ששה טפחים וכאן אינו רחוק אחד מחבירו רק ששה טפחים וא"כ הרי עבודה של זו פוגע בעבודה של זה ואפ"ה אמרת מותר כ"ש הכא כשאתה נותן בתחלה ששה הרי כל העבודה ומה שמיצר והולך אינו אלא כמו סוף שדה וא"כ אין עבודה פוגעת בעבודה שמותר:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 2ce5bd96b20dfe39dfe8d7fd7c221d7e955ceac98e72a4d458170eed14810535