קריאה במקור

חידושי חתם סופר על פסחים · דף 116a

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ולפי דעתו של בן אביו מלמדו. עמ"ש מהר"א אשכנזי בס' מעשי ה' בפי' ההגדה לחלק ד' שאלות נגד ד' בנים שדברה התורה ולפ"ז א"ש טפי לפי דעתו של בן מאיזה מדרגה שהוא מהד' בנים כך מלמדו אביו:
2
רב אמר מתחלה עע"ז הי' אבותינו. נלע"ד דס"ל דאין להתחיל עבדים היינו דאכתי עבדי אנן ולא אהני לן הגאולה לקבלת התורה וע"כ מתחיל בגנות עע"ז הי' אבותינו:
3
ר"ג הי' אומר כל וכו' בפסח לא יי"ח ואלו הן פסח מצה ומרור. דע כי מרור גי' מות הוא המלאך המות נקרא חזרת חזיר מיער שתחלתו מתוק בשעה שמפתה לאדם וממתיק לו תאות העה"ז וסופו מר עולה ומקטרג ויורד ונוטל נשמה ויש לו שרף בודאי נחש שרף ועקרב ופניו מכסיפין עד איזהו שאור שהכסיפו פניו וצריך מיתוק ובלילה הזה שהוא ליל משומר מן המזיקין נעשה חסא דחס רחמנא עלן ולא נתן המשחית לבוא אל בתינו לנגף וע"כ מצוה לכרוך פסח מצה מרור ששלשתן גי' קרע שטן דוק ותשכח לכן בזה"ז דליכא פסח ע"כ מרור לאו דאורי' והנה רבנן תיקנו למתקו בחרסת העשוי מפירות שנשתבחו בהן ישראל ודע כי הך קפא דחרוסת הוא ארס מקליפ' דאית לה ז' בנתי כדלעי' קפא קפא דכירנא כו' ע"ש זכור ה' לבני אדום. והנה יעקב שהוא גי' קפ"ב א' יותר מקפא עומד נגדו ומבטלו על שם מי יתן טהור מטמא לא אחד ע"כ כשטובלין בחרוסת העשוי מפירות שנמשלו בהם בני יעקב המה באי' על החללים ומבטלין להקפא ונותני' בו תבלין ע"ש בראתי יצה"ר בראתי תבלין עוד יש להאריך ואין כאן מקומו. ולאחר שממותק בחרסת נקרא חסא דחס רחמנא עלן כנ"ל והנה "חרוסת חסא" עם האותיות והתיבו' מספרם עולה מכוון כמספר אברהם שרה שהוא תשנג אותיות גשן ת רמז שנגזר עלינו ת' שנים בגשן והקב"ה דלג על קץ שנים ונשאר רדו ודוק:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Chidushei Chatam Sofer, 1864-1908
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002036613/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 3ea788498b57001a7973d60c308d690e48b36427afc0c70813ff102f9bdc551f