אלמא דאין רשות המקום גורם אלא רשות בעל הממון. וק"ק דלראייתו צריך ראיה דלרב אלפס כמו כן ס"ל דרשות המקום גורם אפילו לא נכנסה לחופה אם היא עומדת בבית הארוס על הבעל להביא ראיה וכן להיפך.
קריאה במקור
קרבן נתנאל על כתובות · סעיף 185
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ואני אומר דטעות סופר הוא במה שכתוב בהל' רב אלפס על בעל החמור וטעה בין פרה לחמור. ומפני זה כתב רבינו לעיל בסי' ט"ו רב אלפס לא הביא כל הני אוקמתות לפי שסובר כו' אבל לגי' רב אלפס שלפנינו בלא"ה לק"מ (אלא) דלא ס"ל שינויא דרב אשי ושינויא דרבא כי אם מימרא דרמי בר יחזקאל על מי שנולד הספק ברשותו עליו להביא ראיה ורשות המקום גורם לכך בעודה בבית אביה אפי' (בעודה) נשואה על האב להביא ראיה נכנסה לרשות הבעל אפי' היא עדיין ארוסה על הבעל להביא ראיה:
הלכתא אהלכתא. דהלכתא כוותיה דשמואל בדיני והך ברייתא דמחט נמי פסקינן להלכתא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f1cf29119c3a3c3112cbd394859b8fd8467a4357a92b2168c9c4f8a8a34140e8