ואע"ג דאוקמא שמואל להא מתני' בששמעו בו שמת. לכאורה דברי תימה הן ועי' בהר"ן הפי' הראשון הוא דחוק ורחוק ולי נראה דכוונת הרי"ף דלמאי דאוקמיה שמואל בששמעו בו שמת וקשה כיון דשמעה שמת תגבה כתובתה יחד וצ"ל אין ה"נ והאי דקאמר מתפרנסת והולכת אם אינה רוצה ליטול כתובתה דסבורה שמא לא מת ונוח לה ליטול לשם מזונות שאם יבא בעלה תהא כל כתובתה קיימת לכך מתפרנסת עד כדי כתובתה ותו לא יהבינן לה כמו שפירש"י וא"כ י"ל שאני הכא דלית לה מזוני דהיא גורמת שאינה רוצה ליטול כתובתה משא"כ בשאר גירושין אי דקא מעכבי הבעלים י"ל דס"ל לתלמודא דידן דכל משך זמן העיכוב פרעון כתובתה עכ"פ צריך ליתן לה מזונות:
קריאה במקור
קרבן נתנאל על כתובות · סעיף 292
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ההוא שינויא בעלמא הוא דהא לית הלכא כוותיה. ואליבא דרב הא מתני' איירי בלא שמעו שמת ואף אם היא תבעה כתובתה הם אין נותנין לה דלגבי גירושין אינה נאמנת כמו שפירש"י:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f1cf29119c3a3c3112cbd394859b8fd8467a4357a92b2168c9c4f8a8a34140e8