קריאה במקור

קרבן נתנאל על כתובות · סעיף 103

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

אלא נוהגין היו כרב בשאר מקומות. היינו בשאר מקומות בבבל אבל בשאר מקומות שלא נהגו כרב הלכתא כשמואל:

ומר רב משה גאון ז"ל הביא ראיה. ראיותיו הובאו בהרי"ף ועיין בהמאור ובמלחמות:

נ"ל דה"ג אלא לענין דינא דמעשה ידיה קבעי:

דהות מפסדא מזוני. וחשו פן ימות אבוהון וחיוב עליהם ליתן לה מזונות בתנאי כתובה ויכלה ממון של אביהן:

ואמרו אלמנתו ניזונת מנכסיו. ואמאי ליתבו לה כתובתה:

מטעמא דפרישית. דשמא היתה כתובתה מרובה:

ובתוספתא תניא. כאילו אומר הלכתא כוותיה דשמואל ולא מטעמא דמר רב משה גאון:

מהא דתנן האשה שאמרה מת בעלה. זו אינה משנה אבל ברייתא היא בפ' בתרא דכתובות דף ק"ז:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: f1cf29119c3a3c3112cbd394859b8fd8467a4357a92b2168c9c4f8a8a34140e8