אבל אם הותירו שתות. וז"ל הר"ן בשלמא פיחת שתות א"ל אע"פ שאין אונאה לקרקעות היינו במאי דעביד איהו גופא אבל במה דעביד אחרינא יש אונאה כדאמרי' בגמ' גבי שליח ובדין הוא דאפי' כ"ש חוזר אלא דמשום כח ב"ד אמרו עד שתות הלכך פיחת שתות שפיר אבל הותיר שתות למה מכרן בטל שהרי הלוקח בדעת עצמו הוא לוקח:
קריאה במקור
קרבן נתנאל על כתובות · סעיף 271
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
דאין אונאה לקרקעות. מילתא דפסיקא נקט דהא גם לפי האוקימתא לקמן (כתובות דף ק') דמתני' איירי דווקא במטלטלין מכל מקום בשתות מכרן קיים ואינו אלא שמחזיר האונאה: @11ה"ג
דאם הותיר השליח דינו כאיניש דעלמא שמכר את שלו וזכה המשלח ביתרון. וכ"פ בש"ע א"ה סי' ק"ד סעי' ו' ע"ש בב"ש שיש שם טעות. והא דפסק בש"ע עד שתות המקח קיים ה"ה בקרקעות אפילו יתר משתות ואגב בבא אחרינא נקט שתות:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f1cf29119c3a3c3112cbd394859b8fd8467a4357a92b2168c9c4f8a8a34140e8