וה"ה לגבות מן הראוי. אם היא ב"ת דאבוהן אין גובין מן הראוי. ואפילו גבו היתומים קרקע דב"ח גובה מהם. היינו מטעם כי היכי דמשעבדא לאבוך משעבדי לדידי' מדר' נתן אבל פרנסה לית לה בחיי דאבוה כמ"ש רבינו סי' ט"ו. אבל ב"ח דאחים היא גובה דהמה עדיין בחיים. וזה שהביא בהגהה בשם מרדכי דב"ח גובה מן הראוי היינו אם גבו קרקע ועיין מ"ש רבינו בפ' יש נוחלין סי' י"א שמסיק שם דאפילו כתובה היה מן הדין לגבות מן הראוי כשגבו קרקע דטעמא דר' נתן שייך נמי גבי כתובה. אלא משום דמקולי כתובה אקילו בה. ומ"מ דבריו צריכין ביאור דהא בפרנסה לא שייך טעמא דר"נ. וצ"ל דס"ל דאביו מחויב ליתן עישור נכסיו בחייו וכמו שכתבתי לעיל סי' ט"ו לפי גרסח ר"ת ועיין סימן קי"ב בבית שמואל ס"ק ז':
קריאה במקור
קרבן נתנאל על כתובות · סעיף 164
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f1cf29119c3a3c3112cbd394859b8fd8467a4357a92b2168c9c4f8a8a34140e8