פני משה על תלמוד ירושלמי בבא בתרא · פרק 6 · הלכה 1 · Segment 8

ר' קריספה שאל. אמתני' דהתם קאי דקתני בג' פרקים בודקין את היין בקדים של מוצאי החג וכו' ואם בכל שנה ושנה אמרו דבג' פרקים אלו בודקין את היין או אחת לשלשה שנים אם בדק באלו הפרקים סגי ונ"מ לדלקמן:

נישמעינה מהדא. ברייתא דקתני המוכר יין לשנה והתם גריס המוכר יין לחבירו סתם והיינו הך דסתם מכירתו לשנה זו היא:

חייב באחריותו עד החג. אם החמיץ קודם החג ומשעבר החג שוב אינו חייב באחריותו לפי שדרכו להחמיץ בקדים של מוצאי החג אלמא דבדיקה דמתני' בכל שנה ושנה היא:

תיפתר. להברייתא כגון אלו בני גליל שאין בוצרין את כרמיהן אלא לאחר החג ומוכרין וקמ"ל דכיון דאמר לו לשנה חייב באחריותו עד החג ותו לא דכבר כלתה לו שנה ולית ש"מ כלום מהכא ואכתי תיבעי לך אם במתני' בכל שנה הוא בודק או לא:

ויידא אמרה. ומהיכן שמענו זה:

דא. מזו המתני' דהכא נוכל לפשוט הבעיא דקתני אם אמר לו יין מיושן אני מוכר לך משל שלש שנים נימר משום הדא מטעימתא כלומר דמשום האי בדיקה מפני שצריך לבודקו ולטעמו בפרקים אלו והלכך צריך להעמיד לו שיהו שלש שנים שלימות וכדמסיים התם הדא אמרה מתיישן חייב באחריותו עד החג. אם אמר לו יין מתיישן ועמד בחג הזה שהיו ליין כבר שתי שנים חייב באחריותו עד החג הבא ומפני שצריך לבודקו בקדים של מוצאי חג הזה ואם נתקלקלו חייב באחריותו עד חג של שנה השלישית שמע מינה שבכל שנה ושנה הוא בודק:

מה. שאלה הוא מה הוא בודק אם יש לו חביות הרבה:

חבית אחת הוא בודק. ודי בכך:

כולהון תלויות בה. בתמיה אלא כל אחת ואחת הוא בודק:

ואין מחמיצות. אם הוא צריך לבדוק כל אחת ואחת וכי אינן מחמיצות אם הוא פותח את כולן:

אמר ר' שמי. יש בני אדם שאינם צריכין לפתוח החבית אלא כשמכין באגרופן על החבית מבחוץ ומקול ההכאה מבינים ומרגישין הן מה שיש בה מבפנים אם היין יפה הוא: