מתני' וטומטו'. ספק זכר ספק נקיבה:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי בבא בתרא · פרק 9 · הלכה 2 · Segment 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הזכרים דוחין אותו אצל הנקיבות. דאמרי ליה אייתי ראיה דזכר את ושקול וניזון הוא עם הנקבות:
הנקבות דוחות אותו אצל הזכרים. ואומרות לו זכר אתה ואין לך עמנו מזונות:
ילדה זכר יטול מנה. ואע"ג דהמזכה לעובר לא קנה בבנו קנה דדעתו של אדם קרובה היא אצל בנו:
וילדה זכר ונקבה. תאומים יחד:
זכר וכו'. ואע"פ שלא הזכיר תאומים:
ילדה טומטום אינו נוטל. מוקי לה התם כרשב"ג ולית הילכתא כוותיה אלא נוטל כפחות שבשניהן:
יורש את הכל. דלא תימא בריה בפני עצמו הוא ולא בר ירושה הוא קמ"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 491ca041cae16bebf152c57babea8f8a7f80de97716bf66a8d186e5a9b8ac0f6