כל שהוא צווח. שיבואו אחרים לעסוק במת זה והן רחוקין ממנו ואין שומעין קריאתו:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 7 · הלכה 1 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הרי זה מושך ידו. ולא אמרינן הואיל והתחיל בהיתר יגמור:
עד היכן. כמה יבואו לעסוק במת וימשוך ידו:
וחילופיהן. שכן דרך שמתחלפין לשאת לפי שהכל רוצין לזכות בו:
בשאינן צריכין לו. כלל הוא דמושך ידו אבל אם בלעדו אינו נקבר מהר כל כך אינו מושך ידו א"נ שבאו כדי צרכו שהן שיתא אלפי גברי אבל אם אין שם כל צרכו אינו מושך ידו:
אבל אם היו מכירין אותו. שהוא צורבא מרבנן אינו מושך ידו עד כדי שיעור:
אבל אם היה כבודו לכן. שהוא גברא רבה אינו מושך ידו דאין לו שיעור:
והנשיא כבודו לכן. שכל ישראל חייבין לעסוק בו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1c53d666b29697daaee2e92dfc58ed14a4859b0ed96bf68bd75637d93870d93e