ויש כן זו. וכי כן הדין בתמיה גי' הרא"ש ויש כאן זו פי' וכי יש כאן מת מצוה:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 7 · הלכה 1 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בחוזר תיפתר. וגי' הרא"ש תיפתר בחוזר תפרש הא דא"ר יסא שמיטמא לאבר מת מצוה בשכבר ניטמא לשאר הגוף ונשאר אבר אחד שלא קברו חוזר ומיטמא לו אבל לכתחלה לא יטמא לאבר:
אבל אדם מיטמא על עצם כשעורה מאביו. שמת:
ביוסי בן פכסס. כהן היה:
נומי. מכה שגורמת לחתוך גם האבר שהיה עליו שלא יכלה הגוף כולו:
הצדיק אובד וצדקו עמו. דליכא למימר כפשטיה שהצדקות גורם לצדיק שיאבד בתמיה הא כתיב דרכיה דרכי נועם אלא הכי קאמר הצדיק באבידתו עומד בצדקו כגון יוסי שסבל היסורים בשהיית חיתוך אברו שלא יטמא בנו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1c53d666b29697daaee2e92dfc58ed14a4859b0ed96bf68bd75637d93870d93e