תמן תנינן. שקלים פ"ב:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 5 · הלכה 1 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
המכנס מעות. כונס מעות ומקבץ על יד פרוטה אחר פרוטה וכשהתחיל לכנס אמר הרי אלו לשקלי וחשב מה שכנס יחד ומצא שהותירו על שקלו:
מותרן נדבה. יפלו לשופרות שבמקדש העומדים להקריב בדמיהן הנמצאים בתוכן עולות לקיץ המזבח וב"ש לטעמייהו דאמר הקדש בטעות הקדש:
מותרן חולין. שלא נתכוין זה אלא לכנס עד כדי שקלו:
שווין שמותרן חולין. דהוי כאומר מפורש אם אכנס יותר משקלי אביא מהן שקלי והמותר יהיה חולין:
אילו לחטאתי. כנס מעות ואמר הרי אלו לחטאת מודו ב"ה שהמותר נדבה:
ה"ג שאביא מהן חטאתי כו':
מה פליגא. כי פליגי במכנס פרוטה אחר פרוטה אבל היה צבור מעות לפניו ואמר אלו לשקלי והותירו הכל מודים שמותרן נדבה דהא חזי להו ורואה שהן יותר מחצי שקל ולא היתה כוונתו אלא להקדישן דומיא דשקלים שהן לקרבנות ציבור לפיכך יפלו לנדבה שהן לקיץ המזבח לעולות:
אבל באומר אלו כל עמא מודיי שהמותר חולין. שזה ודאי כוונתו להוסיף על שקלו ואין אדם יכול להרבות בשקלים לפיכך מותר חולין:
אמר ר"ש. סיפא דמתני' המכנס כו' תנן אר"ש מה בין כו' וקס"ד ר"ש לדברי הכל קאמר ואפי' לבית שמאי. מה אנן קיימין. אהי קאי דקאמר מה בין כו':
ה"ג אם באומר שאביא מהן שקלי כל עמא מודיי שהמותר חולין אם באומר כו'. כלומר באומר שאביא מהן אין חילוק בין שקלים לחטאת אלא באומר אלו דגם בית שמאי מודו בשקלים חולין ובחטאת נדבה:
מה עביד לה רבי יוסי. הא ממתניתין משמע דאפילו בצבור מעות נמי מותרן חולין לפי שיש להן קצבה ולעולם לא קידש יותר מקצבתו:
ומשני פתר לה. מפרש מתניתין דאיכא לחלק בין שקל לחטאת במכנס ואמר אלו ואליבא דב"ה אבל בצבור מעות ואמר אלו אף בית הלל מודו דמותר נדבה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1c53d666b29697daaee2e92dfc58ed14a4859b0ed96bf68bd75637d93870d93e