הוה ליה עובדא. אירע ביה אבילות וגילח ביום ל' שוב ה"ל אבילות וגילח ביום ל"א:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 3 · הלכה 1 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מן מתניתא. ממשנתינו יליף לה ר"א:
והשנייה יום ששים ואחד. ואם גילח ליום ששים חסר אחד יצא שיום ל' עולה מן המנין ש"מ דמצי לגלח ביום ל' או ביום ל"א:
תמן לשעבר מתני' קאמר בדיעבד אמרינן מקצת היום ככולו אבל לכתחלה לא כדתנן ברישא דמתני' ולאו שפיר עביד ור' אימי סובר אבילות דרבנן אפי' לכתחלה אמרינן מקצת היום ככולו:
מן מתני'. דפ' אלו מגלחין דייקי ליה כך:
שמנה ימים. נהג אבילות שמנה ימים קודם הרגל בטלו ממנו גזירת ל' ומגלח ערב הרגל מ"ט משום דאמרי' מקצת היום ככולו:
היא שמינית כו'. כי היכי דאמרי' בשמיני מקצת היום ככולו אף ביום ל' אמרינן כן:
שנייא היא תמן. שאני התם דמגלח ערב הרגל הוא מפני כבוד הרגל משא"כ בשאר הימים לא אמרינן מקצת היום ככולו ואסור ביום ל' כולו:
אין תימר. דאס"ד לאו משום כבוד הרגל א"כ צריכין לומר אף אם חל יום ל' בשבת שמגלח ע"ש כי היכי דאמרינן ברגל שמגלח בע"ש והא ודאי ליתא דע"ש לאו זמניה הוא דיום כ"ט הוא אלא ודאי דמשום כבוד הרגל התירומשא"כ בשאר ימים:
ועוד. מהא דר"י איכא למשמע דלא אמרינן מקצת יום ל' ככולו:
שולל. מחבר הקריעה בתפירות רחוקות:
ומאחה. תופר כדרכו:
וישלול יום ז' כו'. דהא כבר שהה מקצת היום אלא ודאי מקצת היום לא הוי ככולו:
די הוא שמועתא כו'. משמועה זו אין ראיה דמשמע הכי והכי די"ל לאחר ז' ול' דקאמר היינו לאחר שנכנס מקצת ז' ול':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1c53d666b29697daaee2e92dfc58ed14a4859b0ed96bf68bd75637d93870d93e