גמ' הדא. רישא דמתני' דתנן מגלח יום ל"א מסייע לבר קפרא דאמר לעיל פ"ק הלכה ה' סתם נזירות ל' יום מדכתיב יהיה וסיפא דתנן אם גילח יום שלשים יצא מסייעא לר' יונתן דאמר התם סתם נזירות כ"ט יום א"נ סיפא דתנן אם גילח יום שלשים לא יצא אתיא כבר קפרא ורישא דתנן אם גילח יום שלשים יצא אתיא כר' יונתן וכן עיקר:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 3 · הלכה 1 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ופריך הא תרתיי. קשיא רישא אסיפא:
ומשני לית היא אלא חדא. רישא וסיפא אתיא כבר קפרא אלא רישא שנויה לאחר העדות שהעיד ר' פפייס שאם גילח יום ל' יצא וסיפא קודם העדות נשנית והיו סוברין שאם גילח יום שלשים לא יצא ולא אמרינן מקצת היום ככולו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1c53d666b29697daaee2e92dfc58ed14a4859b0ed96bf68bd75637d93870d93e