תנינן. נדה ריש פ"ז:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 7 · הלכה 2 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ופריך מאי טעמא דר"י ולא מן הנבלה למד. הא ודאי דמן הנבלה למד דכתיב וכי ימות מן הבהמה כעין מותם שהן לחים לכך מטמאין לחים ולא יבשים מיהו כשיכולים להשרות ולחזור לכמות שהיו לחים קרינן אותן ופריך ר' אמי כיון דמנבלה למד נאמר נמי מה נבלה מוסרחת טהורה אף מת מוסרח יהא טהור:
מעתה אין נצל כר' יוסי. לפ"ז צ"ל דנצל של המת טהור לר"י:
אשכח תני. ומצאנו ברייתא השנויה בשם ר' יוסי דיש במת נצל שמטמא:
חברייא. הקשו לפני ר' יוסי כיון דמנבלה למד נימא נמי מה נבלה אין לה רקב דודאי לא הוי כעין מותם אף מת אין לו רקב ואנן לא תנן הכי:
אמר להו לא למד. ר"י מת מנבלה לענין עצמות אלא לבשר דבשר המת מקשינן לבשר נבלה:
אין רקב לבשר. הא דתנן רקב מן המת מטמא לא על רקב מבשר המת קאי אלא על עצמות המת קאי דעצמות יש להן רקב כדמייתי בר קפרא מקרא:
או בקבר. שהוא מיותר לרבות אף קבר של אדם הראשון אע"ג שהוא לפני מתן תורה אפ"ה מטמא:
מסרס קרייא. סרס המקרא ודרשהו בקבר אותיות ברקב ללמד שהרקב מטמא:
תני בר קפרא כו'. כלומר וכן תני בר קפרא דקרינן או ברקב במקום או בקבר:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1c53d666b29697daaee2e92dfc58ed14a4859b0ed96bf68bd75637d93870d93e