גמ' וטמא אותו. הכי תניא בת"כ וטימא אותו את הודאי הוא מטמא ואינו מטמא את הספק כיצד ב' שבאו אצל כהן בזה בהרת כגריס כו' וטהרו את הודאי מטהר ואינו מטהר את הספק כיצד שנים כו'. סתמא דש"ס מייתי דרשת ת"כ לפרושי מתני' דתנן ספק נגעים להקל בתחלה וקשיא הא קיי"ל ספק דאורייתא לחומרא כל שכן כאן שאחד מהן ודאי טמא וליכא למימר אוקמא אחזקה אלא היכא דליכא טומאה ודאי וקאמר דגזירת הכתוב הוא דכתיב בשחין ואם פשה תפשה הצרעת בעור וטמא הכהן אותו וקרא מיותר הוא דהא כתיב נגע הוא ואותו ל"ל אלא ללמד את הודאי הוא מטמא ואינו מטמא את הספק:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 9 · הלכה 4 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ה"ג לעולם הוא בטהרתו עד שידע שניטמא. ולא תאמר א"כ אף משנזקק לטומאה יהא טהור דהא גזירת הכתוב הוא לכך כתיב בסיפא ואם תחתיה תעמוד הבהרת לא פשתה צרבת השחין היא וטהרו הכהן וה"ל למיכתב בהיפך וטהרו הכהן צרבת השחין היא כדכתיב בכל הנגעים אלא נלמד את הודאי הוא מטהר משנזקק לטומאה ולא את הספק:
ה"ג לעולם הוא בטומאתו עד שידע שטהר:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1c53d666b29697daaee2e92dfc58ed14a4859b0ed96bf68bd75637d93870d93e