גמ' ופריך מעתה. שזב מטמא באונס אף ראייה ראשונה יטמא באונס:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 9 · הלכה 4 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לכשיעשה כנדה. משיהיה הזב כנדה שהיא טמאה טומאת שבעה אז מטמא באונס והיינו ראייה שלישית דהא בשנייה כבר נטמא הזב טומאת שבעה אבל קודם שנטמא לא:
אונסו ממש. דהיינו שיוכה על גביו או יפחד:
ופריך ושכבת זרעו בלא כך אינו מטמא. בתמיה הא אף בשלא נזקק לטומאה שכבת זרע מטמא במגע:
ומשני אלא שאין תולין בה מעת לעת. דעד שלא נזקק לטומאה אין הזב מטמא אחר קרי מעל"ע דתולין בקרי אבל משנזקק לטומאה אין תולין וכדפרישית במתני' ר"נ פוטר שרגלים לדבר. ס"ד ר"נ הוא דאמר רגלים לדבר שלא מחמת מכה מת כיון שהיקל ממה שהיה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1c53d666b29697daaee2e92dfc58ed14a4859b0ed96bf68bd75637d93870d93e