קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 6 · הלכה 6 · Segment 2

גמ' ביום הבאת קרבנותיו. דכתיב ביום השמיני יביא שתי תורים והדר כתיב והזיר לה' את ימי נזרו שחוזר ומונה נזירותו:

בשעת תגלחתו. הכתוב מדבר דהיינו בשביעי דהא כתיב והזיר לה' את ימי נזרו והביא כבש בן שנתו כו' ש"מ שקודם הבאת קרבנו מתחיל למנות ימי נזירותו והיינו בשביעי:

מה פליגין. כי פליגי:

כל עמא מודה. הכל מודים [ר'] וריב"י:

ה"ג אבל אם טבל בשמיני נעשה שמיני שביעי ותשיעי שמיני ואינו מונה אלא מן התשיעי בלבד. וה"פ אם טבל בשמיני הואיל וקפיד רחמנא שיביא נזיר קרבנו בטהרה ובעודו טבול יום לא יביא ולא ישלח קרבנותיו צריך להמתין עד יום התשיעי להביא קרבנותיו ולמנות נזירות טהרה:

ה"ג נטמא וחזר ונטמא מביא קרבן אחד לכולן אר"ז כריב"י. הך ברייתא אתייא כריב"י ואיירי בשנטמא בשביעי וחזר ונטמא לסוף ז' אחר שהזה ושנה וטבל דמיד כשהזה וטבל חל עליו באותו יום נזירות טהרה דהא יום ז' עולה למנין נזירותו וכיון שכן ה"ל כטומאה אחריתי ומ"מ פטור מקרבן טומאה אחר כיון שלא היה שעה שראוי להביא קרבנות טומאה הראשונה:

ברם כר'. אבל לר' בשביעי עדיין הוא בטומאתו דלא נראה עדיין להתחיל נזירות טהרה עד זמן הבאת קרבנותיו דהיינו בשמיני וכטומאה אריכתא היא ואמאי אמר חזר ונטמא ואם נטמא בשמיני וחזר ונטמא בשמיני הרי יצאה שעה שראוי להביא קרבן וחייב שני קרבנות:

מה פליגין. כי פליגי ר' וריב"י נזירות טהרה מהיכן מנינן ר' סובר משהביא קרבנות ממש הוא מתחיל למנות וריב"י אמר אפי' משנראה להביא קרבנו דהיינו בשמיני מתחיל למנות:

ה"ג אבל עד שלא נראה להביא קרבן טומאה כל עמא מודיי שאינו מביא קרבן טומאה. וה"פ אבל אם עד שלא נראה להביא קרבן טומאה נטמא הכל מודים שאינו מביא קרבן טומאה אחר שהרי טומאה אריכתא היא:

ה"ג ותני נטמא כו' ע"ד דר' הילא כרבי נדחה כו' ע"ד דר"ז דברי הכל כו'. וה"פ לר' הילא לא אתיא הך ברייתא כר' דסובר דאינו מתחיל למנות עד שיביא קרבנו א"כ כשנטמא קודם הבאת קרבנותיו עדיין לא יצא מטומאתו הראשונה וכטומאה אריכתא היא הלכך כשנטמא שנית אזדא ליה קרבן הראשון וכשמביא קרבן על טומאה השניה מהני נמי לטומאה הראשונה דכולא חדא מילתא נינהו ולריב"י כיון שנראה ביום השמיני להביא קרבן ומתחיל למנות נזירותו ה"ל כטהור וכשנטמא אח"כ טומאה אחריתי היא וצריך להביא קרבן על כל טומאה וטומאה ולר"ז דמודה ר' משראוי להביא קרבן מתחיל למנות נזירות טהרה הך ברייתא אתיא ככ"ע: