מתני' מגלח בשביעי ומביא קרבנותיו בשמיני. כדכתיב וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו וביום השמיני יביא שני בני יונה או שני (בני) תורים א' לעולה וא' לחטאת וכבש בן שנתו לאשם:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 6 · הלכה 6 · Segment 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מה בין זה למצורע. דכתיב בפ' מצורע בתגלחת שניה והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו וגו' וביום השמיני יקח וגו' וקיי"ל במצורע אם גילח בשמיני מביא קרבן בתשיעי:
א"ל שזה טהרתו תלויה בימיו. נזיר טהרתו תלויה בהזאת שלישי ושביעי וטבילה הלכך כיון שטהר בשביעי אע"פ שלא גילח עד יום השמיני מביא קרבנותיו בו ביום:
אבל מצורע טהרתו תלויה בהתגלחתו. כדכתיב ביום השביעי יגלח את כל שערו והדר כתיב ורחץ בשרו במים ואם טבל עד שלא גילח לא עלתה לו טבילה הלכך אם גילח בשמיני אכתי צריך טבילה והערב שמש לכך אינו יכול להביא קרבנותיו עד התשיעי:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1c53d666b29697daaee2e92dfc58ed14a4859b0ed96bf68bd75637d93870d93e