ויעשו לו תקנה ליינו. קסבר אע"ג דאשמו מעכבו מלאכול בקדשים מכל מקום לאו מוחלט גמור הוא כיון שכבר גילח לחלוטו ולספרו הלכך ימנה ימי נזירותו ויגלח ויביא קרבנו ויהא מותר ביין ולהטמא למתים:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 8 · הלכה 2 · Segment 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
א"ל. כתיב וגלח הנזיר פתח אהל מועד וגילוחו ודאי לאו אפתח אהל מועד ממש הוא דהוי ליה דרך בזיון כדאמרינן בספרי ובבבלי לעיל פרק ו' אלא לומר לך הראוי לבוא אל אהל מועד מגלח לנזרו וזה אינו ראוי לבוא אל אהל מועד שהרי מחוסר כיפורים הוא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1c53d666b29697daaee2e92dfc58ed14a4859b0ed96bf68bd75637d93870d93e