ה"ג אם בשאמר אהא נאוה. היינו רישא דהא אפילו כשאמר אהא לחוד הוי נזיר כ"ש כשאומר אהא נאוה:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אם בתפוס בשערו. ואמר נאוה קמ"ל דהוי נזיר ולא אמרינן לגדל שערו מיכוון ולא להיות נזיר הא נמי מסיפא שמעינן:
ה"ג והתנינן הריני כזה ואריב"ח בתופס בשערו. וה"פ והתנינן והריני כזה ומוקי לה ריב"ח לקמן בתפוס בשערו ואומר הריני כזה ש"מ דבתפוס בשיער (לא) אמרינן דליהוי נזיר קמיכוין ואפילו לא אמר נאוה:
אלא. הכא במאי עסקינן בשאינו תופס בשערו ולא אמר אהא אלא שאומר אין נאוה כזה דקמ"ל דאפילו הכי הוי נזיר:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1c53d666b29697daaee2e92dfc58ed14a4859b0ed96bf68bd75637d93870d93e