היא אומרת דם בתולים והוא אומר לא כי אלא דם צפור הורע כוחו וכו'. כ' הר"ן בפרקין אם מצא דם ואמר פתח פתוח מצאתי אינה מפסדת כתובתה דהא אמרי' בירושלמי היא אומרת וכו' הורע כחו ואם היה יכול לטעון טענת כ"פ ולתלות הדם בדם אחר כשהוא טוען בבריא שהוא דם צפור ואינו יודע בפ"פ אמאי אינו נאמן הא טענה ברורה היא יותר מפ"פ אלא ודאי להפסידה כתובתה אינו נאמן וכו' אבל הרמב"ם כתב בפי"א מה"א שאע"פ שיצא הדם הואיל ומצא פ"פ הפסידה כתובתה ע"כ. וכ"כ הרא"ה והריטב"א בחי'. ותימא מאי ראיה שאני הכא כיון שלא נהג כמנהג יהודה אין להאמינו להפסידה כתובתה אבל במקום שאין נוהגין למשמש ודאי נאמן כיון שטוען בריא אמרי' חוקה שאין אדם טורח בסעודה ומפסידה וכ"מ מדברי תוס' ישנים דף י"ב ע"א בד"ה רב אשי אמר תני שלא משמש וכו'. וראיתי להרא"ה ז"ל שכתב אהא הורע כחו וכו' וכן בגליל שאין ממשמשין כלל כיון שמצא אין חוששין לדם אחר ע"כ. ואיני רואה שום ראיה לדבריו אדרבה מדמוקמינן בסמוך כל שלא נהג היינו מנהג יהודה ביהודה ומנהג גליל בגליל. אבל במנהג גליל ודאי יכול לטעון טענת בתולים והדברים ברורים וצ"ע:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 16
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 96fbeb2f9ca1b1f1737585268c5488fa08e0a60502c06775cbb8afa4a7e8af84