אר"א וענינו אחריה אמן. וכ"ה בסמוך במעשה דבת שמעון בן גוריון. ובבבלי בפרקין מסיק במעשה זה דשומרת יבם היתה ולא ענו אחריה אמן. ובמעשה דבת שמעון בן גוריון גרסי' התם דף ס"ו דענו אחריה אמן וכ' תוס' למעלה לא ענו אמן שלא היה בעלה חי אבל כאן שהיה חי ענו אחריה אמן ע"כ ורש"י פירש בדף ס"ו שמת בעלה ובאה לפני ב"ד לפסוק לה צרכיה מנכסיו ע"כ ונראה שרש"י סובר דוקא בשומרת יבם לא ענו אחריה אמן שקללה היא משא"כ באלמנה לו אלף שנים יחיה בעלה סופה להיות אלמנה. ודחקו לפרש כן משום דקשיא ליה לפי ערך הכתובה ה"ל לפסוק יותר כמ"ש תוס' שם בד"ה שפסקו וכו' ע"ש אלא ודאי באלמנה איירי שא"צ בשמים כל כך כמו נשואה:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 5 · הלכה 11 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הדרן עלך פרק אף על פי
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 96fbeb2f9ca1b1f1737585268c5488fa08e0a60502c06775cbb8afa4a7e8af84