אבל אם יש יתר דינר וכו'. בקונט' הגהתי כפום פשטא דשמעתתא. והיא אוקימתא דרבה בבבלי בפרקין. ומסיק שם הלכתא אחת בחייו ואחת במותו יש להך כב"ד וכתובה נעשית מותר לחברחה וכ"פ הרי"ף והרא"ש והרמב"ם ובש"ע. וראיתי למהרש"ך בתשו' ח"א סוף סי' ק"ן שכתב אך אמנם צריך שישומו ב"ד הנכסים ויראו אם יש אחר גביית ב' כתובות מותר דינר לקיים בו נחלה דאורייתא שאם אין מותר דינר איך לבן לאה זכות מכח כחובות בנין דכרין דמיעקרא נחלה דאורייתא ע"כ ותימא הא מעשה כי הוה באחת בחייו ואחת במותו כמבואר שם בשאלה וחשובה ואין צריך מותר דינר דכתיבה נעשה מותר לחברתה ואף שכתב הר"ן בפירקין דאיכא מ"ד דנהי דכתובה נעשה מותר לחברתה בעינן שיהו שם נכסים כדי ב' כתובות אבל ליטול מקצת לא תיקנו. ויש בזה תירוץ על מקצת הקושיא אך הא מסיק הר"ן ואין זה כלום וכמ"ש הרשב"א וכ"כ כל הפוסקים. מיהו הרא"ש חולק וע"ש. וצ"ע:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 10 · הלכה 1 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 96fbeb2f9ca1b1f1737585268c5488fa08e0a60502c06775cbb8afa4a7e8af84