שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 2 · הלכה 3 · Segment 3

הן אומרים כתב ידינו הוא זה ואחרים אומרים אינו כתב ידם וכו'. וקשה אם במכחישין או במזימין בעדותן איך קאמר ר' מנא דנעשה כשטר שקרא עליו ערער פשיטא אין לך ערעור גדול מזה וע"ק אפי' פסול ליהוי אלא ודאי באומ' דעתה מכחישים את הראשונים שאין זה כתב ידן תימא איך אפשר להכחיש את האדם בכך הלא אפשר ששינה כתבו בעת ההיא ויש ליישב:

א"ר אסי ובלבד בשטר שנקרא עליו ערעור ונתקיים בב"ד. כך היא גירסת רש"י בבבלי דף ך' ע"א אבל הרי"ף גורם דאר"א אין מקיימין את השטר משטר שנקרא עליו ערעור אא"כ נתקיים בב"ד ע"כ. וקשה לפי גירסא זו מאי פליג ר"א ואמר אפי' לא נתקיים בב"ד וכי מכשיר ר"א לקיים כשטר משטר שנקרא עליו ערעור ולא נתקיים בבית דין וכי מה בין שטר זה שמקיימין ממנו לשטר שרוצין לקיימו תרווייהו ספיקי נינהו. בשלמא לפי גירסת רש"י וכפי הגי' שלפנינו אפשר לפרש דסובר ר' אלעזר דלא בעינן ערעור וקיום אלא אפי' בלא ערעור ובלא קיום נמי מקיימין אבל לגי' הרי"ף אף ר' אסי מודה בהכי קשיא ולפי גירסת רש"י היה נ"ל לפרש עוד דר"א אמר אלא נתקיים בב"ד ולא בעינן שנקרא עליו ערעור דבלא ערעור נמי הב"ד מדקדקין בחתימתן ומצינו כיוצא בזה הרבה בירושלמי תיבת לא במקום אלא. ולפי פירוש זה לא מתיישב שפיר הא דר' מנא אך לדעת הרא"ש והטח"מ סי' מ"ו דסברי דאף לרב אסי מקיימין השטר משטר המקויים אע"ג דלא קרא עליו ערעור א"כ קשיא במאי פליגי ר"א ור' לעזר. וצ"ל דסברי כפי' הראשון שפירשתי אבל לגי' הרי"ף צ"ע. ולפמ"ש ניחא דכתב הרא"ש דשטר שקרא עליו ערעור לאו דוקא וכו' ולא כ' כמ"ש הב"י בסי' מ"ו בד"ה שטר שאין כאן וכו' ואפשר לומר עוד דלרבותא נקט ערעור דאפ"ה אם הוא מקויים מקיימין ממנו ולא אמרי' דלמא טרח וכוון ע"ש. דלפי דברי הב"י עדיין תקשי לן הא דר' לעזר מאי פליג. ומן התימא על הש"ך ס"ק ך"ה שלא הביא ראיה מהירושלמי וע"ש: