יכול אפי' הקדיחה תבשילו. וא"ת הא כתיב בתריה ואקרב אליה ולא מצאתי לה בתולים וי"ל דאפשר לפרש קרא הכי ושם לה עלילות דברים והוציא עליה שם רע או אמר את האשה הזאת לקחתי ואקרב אליה ולא מצאתי לה בתולים:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 4 · הלכה 4 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מניין אפי' בא עליה ביאה אחרת ת"ל וכו'. וקשה למה לי קרא הא כתיב בעולת בעל ודרשינן מיניה בעל עושה אותה בעולה שלא כדרכה וי"ל דסד"א אתי גזרה שוה דעלילות דברים לאפוקי מוציא שם רע דדוקא בכדרכה הוא דחייב ועמ"ש באלו נערות בתוספות בד"ה כיי וכו':
לקחתי ואקרב אליה פרט לייעודין וכו' לקחתי פרט לארוסה. וצ"ע למה השמיט הרמב"ם דינים אלו ואפשר לומר דקסבר הרמב"ם דבבלי פליג עליה דהך דרשא דלקחתי דגרסי' שם דף מ"ו ע"א תני ר' יונה את בתי נתתי לאיש הוה לזה ולא ליבם. וקשיא תיפוק ליה מלקחתי וכדאמרי' בסוגיין אלא ודאי דליתא להך דרשא. וא"ל דלמא הבבלי מצריך לקחתי לייעודין ולארוסה ולכך איצטריך הוה למעט יבם. דהא לפי סברת הירושלמי ודאי שקולים הם כיון דילפינן כולהו מחד קרא מהיכי תיתי לן לחלק דין הבבלי וירושלמי בהך סברא. וראיתי בס' פ"י שכתב מנ"ל דאיירי קרא לאחר חופה דלמא אפי' מן האירוסין הוה הוצאת שם רע לרבנן ע"ש ואשתמיטתיה דמדכתיב לקחתי ממעטינן ארוסה וכמפורש בסוגיין:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 96fbeb2f9ca1b1f1737585268c5488fa08e0a60502c06775cbb8afa4a7e8af84