שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 3 · הלכה 1 · Segment 1

אלו נערות ועל הכותית. פירש"י קסבר גירי אריות הן וישנן בלאו לא תתחתן בם. וכתבו תוס' ול"נ לריב"ם דא"כ נכרית היא ונכרית אין לה קנס כדאמרי' לעיל פ"ק וכו' ע"ש. וקשה לי טפי ה"ל להקשות מהרבה משניות דמשמע דאין להן דין עכו"ם גמורים דהא תנן בברכות פ"ז והכותי מזמנין עליו. אלא ודאי עיקר דעת רש"י כדעת הרמב"ם שם בפי' המשנה שמתחלה היו גירי אריות ואח"כ קבלו קצת מצות ואח"כ חזרו לסורם ע"ש. לפ"ז לק"מ דלענין זה ודאי עדיפי מעכו"ם גמורים דיהבינן להו קנס שלא יהא חוטא בשכר וכסברת רבא בבבלי פ"ק דמכלתין. מיהו בסוגיין משמע דלמ"ד גירי אריות הן אין להן קנס. ויש לתמוה מהתוס' שלא הביאו דברי הירושלמי דמסיק דמתני' אתיא כמ"ד כותים גירי אמת הן. ויש ליישב וצ"ע. וניחא במ"ש הא דקשיא לן אס"ד דגירי אריות הן וכעכו"ם נחשבין א"כ הבא עליה בועל ארמית הוא וקנאין פוגעין בו למה יהא לה קנס הרי מיתה ותשלומין יש כאן ואע"ג דלא אקטול פטור מתשלומין. דכה"ג פריך הש"ס בבבלי בסנהדרין פ' בן סו"מ דף ע"ג באחותו דניתן להצילה בנפשו ורמינהי אנו נערות הבא על אחותו ומאי דמשני שם לא שייך הכא כלל ע"ש. וא"ל דמתני' איירי בשבעלה שלא בפני עשרה מישראל ואז אין קנאין פוגעין בו כדאיתא בסנהדרין. דהא כיון דאיכא מיתה אלו היו שם עשרה אף שלא בפני עשרה פטור דהא אפי' חייבי מיתות שוגגין נמי פטורין כיון דאלו אתרו ביה היה חייב מיתה ופטור מתשלומין השתא נמי פטור. וי"ל דכל שאינה בת עובד ע"ז ממש אין קנאין פוגעין בו והני כותיים לאו עכו"ם ממש נינהו וכמ"ש ואף לפום פשטא דשמעתתא גירי אריות מיהו נינהו ולא הוה דומיא דכמעשה שהיה בפנחס וזמרי. וזה סייעתא למ"ש הרמב"ם פי"ב מהא"ב הלכה ה' והבא על בת גר תושב אין הקנאין פוגעין בו. וכ' הה"מ לא מצאתי דבר זה מבואר אבל נראה הוא וכו' ע"ש. ול"נ שראיית הרמב"ם ממשנתינו וכמ"ש ונכון הוא: