שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 7 · הלכה 6 · Segment 4

לחצר אמרו וכו'. משמע דבחצר נמי איכא דת יהודית שלא תלך פרוע ראש ודלא כמ"ש רש"י ותוס' דף ע"ב. והא דאמר בבבלי שם ואלא לחצר א"כ לא הנחת בת לא"א קאי אהא דאר"י קלתה אין בה משום פרוע ראש וקשיא ליה אי קאי ר"י אפשר פשיטא דאל"כ לא הנחת וכו'. וראיתי שכ"כ הב"ח. מיהו רש"י ותוס' דחקו לפרש כן דהל"ל דאל"כ ולשון א"כ משמע כפירוש' ופשטא דמתני' משמע דדת יהודית א' נשואות וא' פנויות לא ילכו פרועי הראש. וכ"כ בש"ע בא"ע סי' כ"א סעיף ב'. אבל בא"ח סי' ע"ה ס"ב כתב אבל בתולות שדרכן לילך פרועות הראש מותר לקרות ק"ש כנגדן. ומקשה המג"א שדברי הש"ע קשיין אהדדי ועוד מקשי מהא דתנן לעיל פ"ב דבתולה יוצאת בהינומא וראשה פרועה ע"ש שדבריו דחוקים. ולדידי קשיא מהא דתנן פ"ג דנדרים הנודר משחורי הראש מותר בנשים ואמרו שם בגמ' מ"ט אנשים זימנין דמכסו רישייהו וזמנין דמגלו רישייהו ופי' הר"ן וא"א לתאר אותם לא במכוסי הראש ולא במגולי הראש וכו' אבל נשים כיון דלעולם מיכסי במכוסי הראש אדם מתאר אותם ע"כ. ואס"ד דבתולות מותרין וגם דרכן לילך בגילוי הראש אמאי מותר בנשים דלמא לכך לא אמר מכוסה הראש כדי לאסור גם הפנויות. לכך נ"ל דבשוק בין נשואות בין פנויות אסורות לצאת בראש פרוע כדילפינן מקרא דופרע ראש האשה והסוטה בעזרה היא עומדת ועזרה רה"ר היא גם כיון שכל הנשים מצוה לראותה כדתנן בפ"ק דסוטה ודאי דינו כרה"ר. ובבית ובחצר דרכן של בתולות לצאת בגילוי הראש ובהכי איירי בש"ע בא"ח דאין דרך לקרות ק"ש ברה"ר אבל נשואות דת יהודית היא שלא תצא פרוע הראש אפי' בחצר ובהכי נימא הכל. מיהו הא ודאי צ"ל דמ"ש בא"ח דבתולות שדרכן לילך וכו' הוא דלא כדעת רש"י ותוס' דלדידהו אף נשואות רגילות לילך פרועי ראש בבית ובחצר כדמשמע לישנא לא הנחת בת לא"א. גם בא"ע סי' קטו ס"ג פוסק בש"ע דלא כרש"י ותוס':