מפני הטורח. בקונטרס פירשתי שלשון אחרון הוא עיקר מהא דמייתי בסמוך מברייתא סייעתא לחבריי' מיהו אף ללשון השני שכתבתי יש לכוון הסייעתא כיון דסעודת נישואין צריכה הכנה רבה יש לחוש לסכנה ואף שבירושלמי במסכת תענית אין הטעם מפורש כמ"ש אך בבבלי מפורש כן במתני' אסור לדון דיני ממונות בע"ש. כ' הר"ן בפרקין ואע"ג דאר"א אסור לדון דיני ממונות בע"ש איכא למימר שלא אסור אלא למקבע זימנא ולדון שהדין צריך מתון אבל אי אתי מנפשייהו לקבל טענותייהו שרי ע"ש וקשה א"כ מאי פריך הש"ס ממתני' דסנהדרין דהתם אמרינן דדיני נפשות אסורין בע"ש דדלמא יהיה הדין לחובה ואין גומרין בו ביום ולמחר נמי אי אפשר לגמור שהוא שבת וכדפירשתי בקונטרס אבל דיני ממונות בכה"ג שאינן רוצין לגמור הדין היום בע"ש שרי ור' אבהו איירי בשרוצה לגמור הדין בע"ש אסור ודוחק לומר דהיינו תי' דהמתרץ כאן להלכה כאן לד"ת וצ"ע ומה שפירשתי בקונטרס הא דאר"ח להלכה שאם דנו דיניהם דין קשה הא אפי' בדיני נפשות נראה דדיניהם דין אלא דאיסורא עבדו שמענין את דינו לכך נראה דה"פ להא דאר"א היינו להלכה כלומר מדרבנן והא דאר"ח לדבר תורה היינו מדאורייתא. וכ"נ מדברי הפוסקים ע"ש:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 96fbeb2f9ca1b1f1737585268c5488fa08e0a60502c06775cbb8afa4a7e8af84