ר"ל אמר ליורשה וכו'. כתבו תוס' בפרקין דף מ"ח ע"ב בד"ה ושמואל אמר לירושתה לא אתא לאפוקי הפרת נדרים דהא תנא דבי ר"י בסמוך דהויא ברשות הבעל להפרת נדרים ויצאה מרשות האב וכו' ע"כ. באמת זו היא קושיא על פירש"י שפירש דברי שמואל דאמר לירושה כמו שפירשתי בקונט'. ומסוגיין מבואר דר' לעזר פליג אהפרת נדרים ולית ליה הא דתני דבי ר"י. דהא רשב"ל הוא דפליג עליה ואמר להפרת נדרים ושמואל ור' לעזר אמרו דבר אחד וראיתי בספר פ"י שרוצה לפרש דברי רש"י דאף שמואל סובר שאין האב יכול להפר אלא דקסבר שאף הבעל אינו יכול להפר ע"ש. והא נמי ליתא דהא אפי' רשב"ל סובר שאין הבעל יכול להפר עד שתיכנס לאופה. אלא שמואל קסבר דאף לאחר מסירה האב והבעל מפירין בשותפות וכן מבואר בלשון רש"י. ולפי מה שפירשתי לא פליגי הירושלמי והבבלי בדברי רשב"ל דלא בא למעט אלא אכילת תרומה ולשאר דברים המסיר' ככניסה לחופה לרשב"ל ובירושלמי נקט להפרת נדרים וה"ה לכתובה ובבבלי נקט לכתובה וה"ה להפרת נדריה. והדברים ברורים באין גמגום:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 4 · הלכה 7 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 96fbeb2f9ca1b1f1737585268c5488fa08e0a60502c06775cbb8afa4a7e8af84