שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 4 · הלכה 4 · Segment 12

ואם היתה עיר של עכו"ם סוקלין אותה על פתח ב"ד. כתבו תוס' דף מ"ה ע"ב בד"ה על פתח ב"ד לאו דוקא אלא חוץ לב"ד כי היכי דלא ליתחזי ב"ד רוצחים כדאמרינן פרק נגמר הדין ע"כ. וקשה הא חוץ לב"ד לאו משום כי היכי דלא ליתחזי ב"ד רוצחים לחודא הוא אלא קרא קדריש שם במתני' דכתיב הוצא את המקלל ונ"ל דגם דבריהם לאו דוקא אלא רצונם לומר רחוק מב"ד כי היכי דלא ליתחזי ב"ד רוצחים. וכתבו עוד שם אבל קשה לר"י הא ילפי' כל הנסקלים מפרים הנשרפין וצריכין לסקול חוץ לג' מחנות ע"כ. וקשה הא הכא כתיב שעריך למעט שערי עכו"ם אלא בשערי ב"ד סגי וכדמסיק התם בבבלי ולא ילפינן עובד ע"ז ונערה המאורסה מפרים הנשרפים וכן מפורש בתו' ר"פ נגמר הדין בד"ה כי היכי. מיהו מ"ש תוס' שם והא דלא יליף שאר נסקלין מהתם דנבעי שעריך דלמא ה"ל נערה המאורסה וע"ז ב' כתובים ואין מלמדין ועוד הא כתיב הוצא ע"כ. לפמ"ש רש"י בפרקין בד"ה גמר נערה המאורסה מע"ז בגזרה שוה פתח מפתח ושער משער אסמכתא דרבנן בעלמא היא ע"כ. וקשה א"כ אין זה ב' כתובים. גם קשיא ניליף נערה המאורסה ממקלל דכתיב ביה הוצא את המקלל כי היכי דילפינן מיניה שאר נסקלין. ואפשר דלכך הוצרכו תוס' כאן לכתוב ולומר דבענין ע"ז לא שייך חוץ לג' מחנות. ולפי האמת ילפינן כל הנסקלין מע"ז דסוקלין אותן על פתח ב"ד וצ"ע. ודברי הרמב"ם בזה לא ידעתי להולמם. שכתב פ"ג מהא"ב הלכה י"א וז"ל כל מי שמצותה לסקול אותה על פתח שער העיר אם היתה עיר שרובה עכו"ם סוקלין אותה על פתח ב"ד וכל מי שמצותה לסקול אותה על פתח בית אביה אם לא היה לה אב וכו' הרי זו נסקלת בבית הסקילה לא נאמר פתח בית אב אלא למצוה ע"כ משמע מדבריו שאם אין לה אב אינה נסקלת על פתח שער העיר ובברייתא לא תני כן אלא אם אין לה פתח בית אב סוקלין אותה על פתח שער העיר. ואין לומר דפתח שער העיר היינו בית הסקילה דא"כ למה שינה לשונו בסיפא. ועוד ה"ל למכללינהו אותן שאין מצותן לסקלן על פתח בית אביהן עם אותן שאין להן אב גם פרט לשונו לא משמע הכי ועוד אני תמה שכתב פט"ו מה' סנהדרין הלכה ב' עובד ע"ז אין סוקלין אותו אלא על שער שעבד בו וכו' ע"כ. למה לא פרט גם נערה המאורסה שהרי גם את זו אין סוקלין אותה בבית הסקילה וצ"ע: