מה בין שני לשלישי וכו'. כתבו תוס' דף ג' ע"ב בד"ה ובשני לא יכנוס פה"ק אפי' בשעת הסכנה דאין לעקור בשבילה תקנת חכמים אלא יום א' וכו' ונראה לר"י דמלתא באנפי נפשא היא ולא איירי בסכנה ובשני לא יכנוס ה"ה בג' אלא נקט בב' משום דבעי למיתני ואם מחמת האונס מותר ע"כ הנה דברי רש"י מפורשי' בסוגיין ותימא על פי' ר"י שהרי מפורש כאן דבשני לא יכנוס איירי נמי בסכנה וצ"ע:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
. וחש לומר שמא אנוסה היא. כתב הריטב"א בחידושיו בד"ה שאם היה לו טענת בתולים וכו' ור"ת פי' משנתינו באשת כהן וקטנה בת ישראל שאין כאן אלא ספק אחד דאלו לאותן שצריכין עדים מלתא דלא שכיחא היא והביאו ראיה מירושלמי דפריך ויערב עליו לית יכיל דאר"א בשם ר"ל מצא פ"פ אסורה עליו משום סוטה ואין פי' זה נכון כיון דתקינו בתולה סתם כל בתולה במשמע וכו' אלא התקנה לכולהו דאי משום אשת כהן שנאמן עלייהו אין לתקן דמיעוטא נינהו ומשום שיבואו עדים לחוד נמי לא דזנות בעדים לא שכיח והירושלמי נמי חד מתרי טעמי נקט ע"כ ואני תמה מאי ראיה מייתי מירושלמי הא לפי מאי דמסיק קסבר ר"ל דבכולהו נאמן דכולהון אין בהן אלא ספק אחד דקול יוצא לאנוסה אבל הבבלי אינו סובר כן. גם מ"ש דהירושלמי חד מתרי טעמי נקט הוא תמוה דודאי הירושלמי אית ליה דהתקנה בכל הבתולות מפני שהוא נאמן ואין צריך לעדים. מיהו הראיה שמביאים אפשר ליישב בדוחק וצע"ג:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 96fbeb2f9ca1b1f1737585268c5488fa08e0a60502c06775cbb8afa4a7e8af84