שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 1 · הלכה 5 · Segment 3

ובת כהן לא תגבה דנחיתא מן כהונתא. בבבלי בפרקין דף י"א ע"ב גרסי' הרוצה לעשות כדרך שהכהנים עושים בת ישראל לכהן ובת כהן לישראל עושין ומפרש התם לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא בת ישראל לישראל אלא אפילו בת ישראל לכהן דמצי א"ל עלויי קמעלינא לך חגבה ת' זוז. וכ' המהרש"א וי"ל א"כ בת כהן לישראל למה ליה למתני דההיא עדיפא אפילו מבת כהן לכהן וכדפרש"י במתני' ע"ש תי' שהוא דחוק וכמ"ש בחידושי. ולפום סוגיין לק"מ דודאי איכא צד גריעותא בתרווייהו בבת כהן לישראל ובבת ישראל לכהן. וכמו שאמרו רבי יוסי ור' מנא. אלא כיון דטעמא של ר' מנא דנחיתא מן כהונתא י"ל לסברת הבבלי דאף בת ישראל לישראל יש לה ת' זוז א"כ אף בבת כהן לישראל תגבה. אך עדיין איכא לפרושי טעמא לדר' מנא כיון דנחיתא מן כהונתא קנסינן לה וכדאר"י בר' בון בסמוך א"כ שפיר איצטרך התנא לאשמועינן בת כהן לישראל דתגבה. ורש"י פי' במתני' בת כהן לכהן וכ"ש בת כהן לישראל וקשה הא לר"י ברבי בון דבסמוך דקנסינן לה שתדבק בשבטה ובמשפחתה ליכא למילף בח כהן לישראל מבת כהן לכהן מיהו י"ל דדייק ליה דבבלי לית ליה הך סברא דא"כ לימא דאיצטרך ברייתא לאשמועינן בת כהן לישראל ובת ישראל לכהן דלא נימא דקנסינן לה. אך לפי מאי דפירשתי בסמוך טעמו של ר' מנא ודאי קשיא לפי' רש"י: