"תֶּן חֵלֶק לְשִׁבְעָה וְגַם לִשְׁמוֹנָה" (קהלת יא, ב) רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: 'שִׁבְעָה' אֵלּוּ שִׁבְעָה יְמֵי בְּרֵאשִׁית. פירש רש"י ז"ל שהשבת נבחר מתוכה. וְגַם לִשְׁמוֹנָה: אלו שמונה ימי מילה, השמיני נבחר מתוכה.
נראה לי בס"ד השבת הוא קדוש ונבחר מאיתו יתברך, ואין אנחנו עושים בגופו יתרון, ורק אנחנו נותנים לו יתרון בתוספת מחול על הקודש שעה אחת בכניסתו ושעה אחת ביציאתו, ולכן ב'שִׁבְעָה' שהוא רמז לשבת יש אותיות 'ב' שעה' וזהו תֶּן חֵלֶק לְשִׁבְעָה ב' שעה ואלו שתי שעות מתנת האדם.
וּבִשְׁמוֹנָה הרומזת למילה יש אותיות שם נוה, כי האדם נותנים לו אביו ואמו שם נוה לו ביום המילה. והנה נודע כי מילה דוחה שבת, לכן אמר וְגַם לִשְׁמוֹנָה כל 'גַם' לשון רבוי, שיש יתרון לשמונה שהוא יום המילה על השבעה שהוא יום השבת בדבר זה דהמילה דוחה שבת, ולכן רמזו בתיקונים בפסוק (דברים ל, יב) מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה ראשי תיבות מילה וסופי תיבות הוי"ה, נמצא דהמילה נרמזה בראשי תיבות ושם הוי"ה בסופי תיבות.
ובזה פירש הרב עוללות אפרים ז"ל הפסוק (תהלים קלח, ב) כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ, דאמרו רבותינו ז"ל (מגילה טז:) שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ (תהלים קיט, קסב) זו מילה שנתנה באמירה, והגדלת אותה שרמזת אותה בראש ושמך בסוף ולזה אמר 'וְגַם' לשון רבוי לִשְׁמוֹנָה, אך רבינו מהרח"ו [מורנו הרב רבי חיים ויטאל] ז"ל כתב בשם רבינו האר"י ז"ל תיבת 'וְגַם' הוא מלשון גוממו עם השופי, שהוא לשון חיתוך שהוא המילה עצמה.
נראה לי בס"ד השבת הוא קדוש ונבחר מאיתו יתברך, ואין אנחנו עושים בגופו יתרון, ורק אנחנו נותנים לו יתרון בתוספת מחול על הקודש שעה אחת בכניסתו ושעה אחת ביציאתו, ולכן ב'שִׁבְעָה' שהוא רמז לשבת יש אותיות 'ב' שעה' וזהו תֶּן חֵלֶק לְשִׁבְעָה ב' שעה ואלו שתי שעות מתנת האדם.
וּבִשְׁמוֹנָה הרומזת למילה יש אותיות שם נוה, כי האדם נותנים לו אביו ואמו שם נוה לו ביום המילה. והנה נודע כי מילה דוחה שבת, לכן אמר וְגַם לִשְׁמוֹנָה כל 'גַם' לשון רבוי, שיש יתרון לשמונה שהוא יום המילה על השבעה שהוא יום השבת בדבר זה דהמילה דוחה שבת, ולכן רמזו בתיקונים בפסוק (דברים ל, יב) מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה ראשי תיבות מילה וסופי תיבות הוי"ה, נמצא דהמילה נרמזה בראשי תיבות ושם הוי"ה בסופי תיבות.
ובזה פירש הרב עוללות אפרים ז"ל הפסוק (תהלים קלח, ב) כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ, דאמרו רבותינו ז"ל (מגילה טז:) שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ (תהלים קיט, קסב) זו מילה שנתנה באמירה, והגדלת אותה שרמזת אותה בראש ושמך בסוף ולזה אמר 'וְגַם' לשון רבוי לִשְׁמוֹנָה, אך רבינו מהרח"ו [מורנו הרב רבי חיים ויטאל] ז"ל כתב בשם רבינו האר"י ז"ל תיבת 'וְגַם' הוא מלשון גוממו עם השופי, שהוא לשון חיתוך שהוא המילה עצמה.