קריאה במקור

בן יהוידע על עירובין · דף 41b

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מַעֲבִירִין אֶת הָאָדָם עַל דַּעְתּוֹ וְעַל דַּעַת קוֹנוֹ, וְאֵלּוּ הֵן: עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, וְרוּחַ רָעָה, וְדִקְדּוּקֵי עֲנִיּוּת. לְמַאי נַפְקָא מִינֵיהּ? לְמִיבָּעִי עֲלַיְהוּ רַחֲמֵי. קשה וכי שאר מיני יסורין אף על פי שהם קלים ופחותים מאלו אינם כדאי לְמִיבָּעִי רַחֲמֵי עֲלַיְהוּ?
ונראה לי בס"ד הכונה דאלו צריך לבקש עליהם רחמים קודם בואם, שיתפלל האדם תמיד שלא יבא לידי יסורין כאלה, יען דאחר ביאתם ושליטתם בו קשה להתפלל, כיון דְּמַעֲבִירִין אֶת הָאָדָם עַל דַּעְתּוֹ וְעַל דַּעַת קוֹנוֹ.
אי נמי הכונה לְמִיבָּעִי רַחֲמֵי בכל זמן ועידן ואפילו בשבת ויום טוב, דעל אלו אין אומרים 'שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק' כמו שאומרים בשאר יסורין וחולאים.
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Senlake edition 2019 based on Ben Yehoyada, Jerusalem, 1897
רישיון המהדורה
CC0
ייחוס ומקור המהדורה
http://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001933802/NLIl

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 04d192b6a1ad4d834adf8eddd0f596a7e4d757304cfc6b1f15e0ef698f5ee9fe