בד"ה והאיכא סהדי כו' דא"כ אין לדבר סוף דלעולם איכא למיחש כו' עכ"ל יש לדקדק ומאי קושיא ואמאי לא נימא אי לא ידעינן בודאי שלא היה ש"פ בשעת קדושין לעולם איכא למיחש שמא היה ש"פ והוזלה אח"כ ודומיא דהכי לשמואל לעולם חיישינן שמא היה במקום אחר ש"פ ובת"י דברים אלו אינן דפסיקא להו דלא איירי בכה"ג דלישנא והאיכא סהדי באורית לא משמע דניחוש לשמא איכא סהדי ויש ליישב דברי התוס' שלפנינו דמשמע להו דמשום דא"ל אימיה הכי פריך והאיכא סהדי באורית כו' ואי משום דניחוש לשמא איכא סהדי א"כ אין לדבר סוף ולעולם אף בלא א"ל כן אימיה ניחוש לכך וק"ל:
קריאה במקור
חדושי הלכות על קידושין · דף 12b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בד"ה בשעת מתן ה"ג ול"ג בין רצתה ובין לא רצתה כדאמר כו' עכ"ל דע"כ אי הוה קתני בין לא רצתה היינו דאישתיקה דאי לא רצתה ממש תקשי כדאמר מכלל דרישא כי אמרה לא כו' וא"כ ליתני מקודשת סתם וק"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 108173358fed27d17f62dd5420be00295fc72755fff194561a365b4063266aea